רשת אזרחית חדשה

אלה הם יוזמי השינוי של הברית הישראלית: ישראלים וישראליות שהחליטו שהם לא מוכנים יותר לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום מול אי הצדק והעוולות במדינה. כל אחת ואחד מיוזמי השינוי כאן הובילו ומובילים מאבקים ויוזמות שהופכים את ישראל למקום טוב יותר. הנה הם:

mimi

מימי פרץ

עוצרת את הזיהום במפרץ חיפה

מימי נולדה בחיפה וחיה שם כל חייה. היא מאד אוהבת את העיר שלה, אבל לחיים שם תמיד היה צל כבד - הזיהום, החולי והמתים. אצל משפחתה של מימי הזיהום גבה מחיר כבד  - בגיל 15 אביה נפטר מסכרת שהסתבכה בגלל זיהום קשה בדם. אימה נפטרה מסרטן בגיל 72. גיסה נפטר מסרטן בגיל 30. חמותה מצד נפטרה מסרטן בגיל 70. אחיה של כלתה נפטר מסרטן בגיל 40. אחותה חולה בסרטן - לוקימיה. אחיה חולה בסרטן הגרון. חמה חולה בסרטן המעי הגס. בן זוגה חולה בסרטן המעי הגס. וזה בלי לספור חברים, שכנים, מכרים וקולגות. לפני כשנתיים מימי החליטה שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים בזמן שהזיהום רוצח המונים באזור מפרץ חיפה, ומאז היא נלחמת במפעלים המזהמים. במסגרת 'יוזמים שינוי' ליווינו את מימי בהחתמה של ראשי ערים בכל האזור על התחייבות להלחם בזיהום, וממשיכים ללוות אותה עד שהאזור ינוקה.

listen

דפנה ולריסה

מקדמות הנגשה וזכויות חירשים

לריסה ודפנה חברות כבר שנים - הן עובדות ביחד, יוצאות לבלות ביחד, ומדברות על הכל. יש רק דבר אחד שמבדיל את החברות שלהן מחברויות אחרות. אחת מהן שומעת, והשניה חירשת. מלידה. מה הדבר הזה עושה לחברות שלהן? האמת שהרבה מאוד. כי בזכותו הן ראו את הפער - איך נראים החיים בישראל בשביל אישה ששומעת, ואיך הם נראים עבור אישה חירשת. ובפער הזה בולטת האטימות. כי בישראל של שנת 2017, אדם חירש יכול להגיע למוסד ציבורי, ולגלות שאין שם אף אחד שמסוגל להבין אותו. בכל יום, בכל הארץ, חירשים מגיעים לחדרי מיון ולתחנות משטרה ולא מקבלים שום מענה, מסיבה פשוטה - אין שם אף אחד שמדבר בשפת הסימנים. זה נשמע לכם הגיוני? מבחינת ממשלת ישראל, החירשים והחירשות הם "מוגבלים". אבל האמת היא, שהחברה היא זאת שמגבילה אותם. יש לנו את הכוח לשנות את המצב, הזה אם נלמד להקשיב.

hanoch

חנוך ליבנה

מוביל אופוזיציה בהסתדרות

חנוך מנהיג עובדים כבר הרבה זמן, עוד מהצבא - אז, בתעלת סואץ, הוביל שביתה של חיילים עד שהם קיבלו את דרגות הסמל שהגיעו להם. ב-20 השנה האחרונות הוא מכהן כראש ועד העובדים בבנק הבינלאומי, ומאז הבחירות האחרונות בהסתדרות הוא מוביל את האופוזיציה בארגון העובדים הגדול במדינה. חנוך דורש מההסתדרות להיאבק למען התנאים הבסיסיים של העובדים, שהולכים ונשחקים - השכר, הפנסיות, הקביעות. הוא מגיע עם הפעילים שלו לכל מפגש ואירוע של ההסדרות, ושם הם מפעילים לחץ על גוף העובדים הגדול בארץ לעשות את הדבר הנכון.

moti

מוטי פיקלנר

למען זכויות חסרי הדיור

מוטי הוא עובד סוציולי, ובשנים האחרונות הוא עובד עם חסרי בית. הוא הקים את פרויקט 'בית משלך' - מעון ראשון מסוגו לדרי רחוב בישראל, שמציע לדיירים מקלחת חמה, בגדים חדשים ומיטה נקייה. כל מה שהדיירים צריכים לעשות בתמורה זה לעמוד בכללים בסיסיים - בלי התחייבות ובלי תנאים נוספים. במסגרת 'יוזמים שינוי' מוטי הוביל את פרויקט 'נותנים אקסטרא': במספר חנויות נבחרות, ניתנה אופציה ללקוחות לקנות מוצר נוסף ממה שקנו, רק בחצי מחיר. המוצר הנוסף נאסף ומגיע לנזקקים שלא יכולים לקנות לעצמם. בצורה הזו אנשים יכולים לתת תוספת קטנה מעצמם שעושה שינוי גדול אצל מי שצריך אותו.

asif

אסיף איזק

למען שיפור החינוך לגיל הרך

אסיף הוא יו"ר קיבוץ החותרים ובן הקיבוץ. במסגרת 'יוזמים שינוי' הוא החל להוביל מהלך לשיפור החינוך לגיל הרך בקיבוץ שלו, ובכל המועצה האזורית חוף הכרמל. אחרי שנים בהם עסק בתחום החינוך בפרויקטים שונים, אסיף הגיע למסקנה שבשביל לתקן את המערכת צריך להתחיל בהתחלה - בגיל הרך. אלה הגילאים בהן האישיות של האדם מתעצבת, ואיכות החינוך שהילד זוכה לה תעצב את החיים שלו לעשרות השנים הבאות. במסגרת התוכנית אסיף ארגן את כנס 'מדברים חינוך לגיל הרך' בקיבוץ, אליו הגיעו מאות אנשים ובו השתתפו חוקרים מובילים מהאקדמיה, אנשי חינוך ונבחרי ציבור, דוגמת הפרופ' מנואל טרכטנברג.

boris

בוריס לוינשטיין

עוצר את גירוש ההורים מישראל

בוריס ואחותו גלינה עלו לארץ במסגרת תוכנית 'סטודנטים לפני הורים'. כמה שנים אחריהם אמא שלהם, ליה עלתה לארץ, כדי לחיות עם הילדים שלה. היא קיבלה מעמד של תושבת קבע אחרי שנים שחיה עם בן זוג ישראלי, אולג. אבל כשאולג נפטר במפתיע, משפחתו של בוריס קיבלה הודעה ממשרד הפנים שהודיעה שמעמד התושבות של אמו נשלל, והיא עתידה להיות מגורשת. את הגירוש של אמא שלו בוריס לא הצליח לעצור, אבל הוא ממשיך להאבק כדי שתהיה לה הזכות לחזור, וכדי לעצור את הגירושים של הורים מישראל, כדי למנוע מצב שמישהו יצטרך לחוות את מה שמשפחתו חוותה. בוריס נאבק לשינוי נוהל 'הורה קשיש' של משרד הפנים, שקובע איזה הורה זכאי להישאר עם ילדיו בארץ.

einav

עינב בכר

מקדמת זכויות עובדים ועובדות בחולון

עינב , חוץ מלהיות פעילה חברתית במגוון מאבקים, היא ספרנית בחולון. מאז שהתחילה לעבוד שם היא גילתה כמה תנאי ההעסקה במקום ירודים, וגילתה שתת-התנאים האלה הם מנת חלקם של כל עובדי מוסדות התרבות בחולון. היא הצטרפה לועד עובדים והתחילה להאבק כדי לתקן את המצב המעוות שנמשך שנים על גבי שנים. כפעילה חברתית, היא רואה מעבר למאבק הספציפי של עובדי ועובדות מוסדות התרבות בחולון, ויודעת שסולידריות היא המפתח לשינוי חברתי אמיתי.

levie

לביא קושלביץ

מקדם חקלאות עירונית קהילתית

ידעתם שהיום ניתן להאכיל את כל אוכלוסיית העיר, מתוך העיר? אחת הבעיות הכי גדולות היום בעולם היא בזבוז מזון. למעשה, שליש מהמזון שאנחנו מייצרים נזרק לפח. הרבה מהבזבוז הזה נובע מזה שהתנתקנו ממה שאנחנו אוכלים, מזה שעולה המון זמן, כסף ואנרגיה להעביר את הגידולים החקלאיים לחנויות בערים. לביא הבין את זה, והבין שעם טכנולוגיות שקיימות היום לגידול הידרופוני של פירות וירקות, כל בניין יכול להקים את גן הירק שלו על הגג, ולהאכיל ככה את דייריו. אבל כשלביא מקדם את החקלאות העירונית הוא לא עוזר להקים רק גינות - הוא עוזר להקים קהילות. קהילות שנרקמות סביב העבודה המשותפת בגינה.

merav

מירב בר אילן

למען קידום הרפואה הציבורית בצפון

מירב היא אחות רפואית מעין המפרץ. כאשת מקצוע, היא מכירה כבר הרבה שנים את המשבר ברפואה הציבורית בצפון - אין רופאים מומחים, אין מספיק מרפאות, אין ציוד מתקדם מספיק. אבל רק בשנה האחרונה, כשאבחנו אצל אחותה גידול במוח, היא החליטה שככה אי אפשר להמשיך. מירב גילתה על בשרה מה ההבדל בין הרפואה בצפון לרפואה במרכז - ההבדל בין רפואת המאה ה-17 לרפואת המאה ה-21. רק בזכות העובדה שהן הגיעו לטיפול במרכז ניצלו חייה של אחותה של מירב. זה לא מצב הגיוני, בו בצפון מתים בממוצע 8 שנים מוקדם יותר, בו מי שלא יכול לסוע למרכז פשוט לא מקבל טיפול רפואי טוב. אז עכשיו מירב נאבקת כדי לסיים את העוול הזה.

tal

טל נבו אביטבול

בונה בית לקהילה בחולון

טל היא פעילה חברתית ותיקה, היא ריכזה שבטי צופים וגם את המכינה הקדם צבאית בינה, היא ניהלה מטות בחירות, הפיקה הפגנות והובילה מאבקים נגד הדרת נשים. היום היא פעילה בעיר מגוריה, חולון, ובמסגרת 'יוזמים שינוי' פעלה להקמה של פרויקט שאפתני - בית קהילה. בית הקהילה בחולון עתיד להיות מקום שבו אפשר לארגן חוגים לילדים, מפגשים חברתיים ופעילויות לכל המשפחה. בבית הקהילה יהיה אפשר לערוך קבלות שבת משותפות, לחגוג חגים וימי הולדת, לציין אירועים מיוחדים או סתם לבלות בצהריים של יום חול. בית הקהילה יהפוך את השכונה למשהו שהוא יותר מאזור גאוגרפי: לקהילה.

meni-new

מני נפתלי

למען הצדק והדמוקרטיה

אחרי שעבד שנים כמאבטח ואז כמנהל משק הבית במעון ראש הממשלה של נתניהו, מני התפטר מעבודתו בגלל תנאי העבודה הירודים. אחרי שהתפטר הוא תבע את משרד ראש הממשלה על ההתנהגות שלוחת הרסן לה זכה כעובד של בנימין ושרה נתניהו. בית המשפט פסק לטובתו של מני והורה למדינה לשלום לו פיצויים גבוהים. מה שקרה לאחר מכן היה שמני נחשף לצד המכוער של השלטון בישראל, כשנבחרי ציבור, פקידים מושחתים ועושי דברם החלו לרדוף אחריו ולהתנכל לו בצורה אישית. בשלב הזה החליט מני שהוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים, ולקח על עצמו להוביל את המחאה נגד השחיתות בישראל, ולמען הצדק והדמוקרטיה. הוא מוביל את ההפגנות בפתח תקווה נגד המריחות של היועץ המשפטי לממשלה, מנדלביט.

ענבל-חרמוני

ענבל חרמוני

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

את העבודה המשותפת עם ענבל התחלנו רק השנה, כשענבל הצטרפה לברית הישראלית ולתכנית 'יוזמים שינוי'. נפגשנו במשרדים שלנו, וענבל, יחד עם השותפות שלה לתנועת 'עתידנו', הסבירה מה המטרה שלה - ניצחון בבחירות לראשות איגוד העובדים הסוציאליים. לקחו לענבל 5 דקות כדי לשכנע אותנו למה היא צריכה להיות יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הבאה. מה שקנה אותנו לא היו ההסברים המפורטים שלה על משבר העבודה הסוציאלית בארץ או על תת התנאים של העובדים. מה ששכנע אותנו היה הלהט בה היא דיברה על כל הנושא. האש בעיניים שלה כשהיא דיברה על החשיבות של העבודה הסוציאלית בישראל, כשהיא דיברה על המלחמה שהיא מנהלת למען האחים והאחיות שלה למקצוע. את הלהט הזה ראינו אצל ענבל ואצל תנועת עתידנו לאורך כל הקמפיין המשותף, בעבודה ברשת ובעבודה בשטח. בסוף המאמץ הזה השתלם - ענבל נבחרה לעמוד בראש איגוד העובדים הסוציאליים. נרגשים וגאים, אנחנו מאחלים המון בהצלחה לענבל וחברי "עתידנו". נמשיך ללוות אותן לאורך כל הדרך.

תום-דרומי

תום דרומי

מקים הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל

תום דרומי הבין לפני כבר כמה שנים שהזירה החשובה ביותר כיום היא הזירה הכלכלית-חברתית, ושמהלכים פיננסים מניעים שינויים חברתיים. יחד עם זה, הוא הבין שמצב הבנקאות הפרטית בישראל הוא עגום - הדרה, אפלייה וריכוזיות יוצרות קרטל, שכופה על כולנו עמלות גבוהות. לכן, תום הקים את "אופק", הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, שמונה היום 5,300 חברים. הבנק הוקם כיוזמה חברתית, במטרה לאזן את החזירות בענף הבנקאות ולספק שירותים הוגנים לאזרח הקטן. תום יודע שרוב הציבור לא מבין את השיח הבנקאי המסובך והמפותל, ולכן החליט ללכת הפוך - פשוט, ברור ומובן, בדרך להשיג צדק חברתי באמצעות שירותים בנקאיים הוגנים ומשתלמים.
תום הצטרף לתכנית "יוזמים שינוי" כדי להקפיץ את "אופק" קדימה, ולהפיץ את המסר שהוא מאמין בו - בנקאות טובה, היא בנקאות הוגנת, שפועלת למען צדק חברתי אמיתי, ולמען טובת האזרח.

אריאל-עמית

אריאל עמית

רוקמים יחד יהדות ישראלית

החלום של אריאל, שגדל והתחנך במערכת החינוך הדתי אך כיום אינו שייך למגזר, הוא גיבוש ויצירת קהילה המכילה את כל המגוון התרבותי של צפון הנגב. קהילה רוחנית, קהילה תומכת עבור חבריה, קהילה מעורבת חברתית המקדמת ערכים של שיתופיות ורעות. הדרך לשם עוברת ביצירת תרבות יהודית-ישראלית, ששואבת מערכים תרבותיים ומסורתיים, ומחיבור רלוונטי למסורת ולתרבות היהודיות באופן שמתאים לכל אדם ואישה - בין אם הם חילוניים, או דתיים.
אריאל שואף לעסוק בפיתוח זהות הנטועה במורשת באמצעות טקסים, לימוד, ערבי תרבות, מפעלי גמילות חסדים, אירועים ומפגשים של שירה, פולקלור, סיפורים בין דוריים.
אנחנו עוזרים לו להגשים את החלום. יחד נבנה קהילה, ונרקום יהדות ישראלית חדשה המיועדת לכולם. יהדות שיוצרת את הסיפור של כולנו.

ליאת-גולדשטיין

ליאת גולדשטיין

חינוך ילדים ליזמות ועצמאות

ליאת פועלת לשינוי תפיסת העולם של מערכת החינוך - להפסיק לשים מקלות בגלגלים של ההורים והילדים, ולהתחיל לפעול למענם.
המניע של ליאת לשינוי נובע מהמסע האישי שלה. היא החליטה ש לא תיתן לילדים שלה לוותר ותספק להם את כל הכלים האפשריים בדרך להצלחה. עכשיו, היא פועלת כדי לתת את הכלים להורים נוספים.
בשביל ליאת, נקודת הפתיחה היא מערכת היחסים שבין ההורים לילדים והאחריות של ההורים לחינוך ילדיהם, בדרך להעצים אותם לעצמאות וליזמות.
ליאת יזמה פרויקטים חינוכיים רבים והשפיעה רבות על קבלת החלטות של הורים, גם דרך הפורטל הפופולרי "אמאבא" המונה כ-11,000 מנויים. בפורטל, היא כותבת וחולקת עצות וטיפים להורים, מתוך תפיסה כי חינוך הילדים ליזמות הוא ערך עליון.
היא פועלת כדי להרחיב את האופקים לילדים, לספק סביבה אופטימית, ודרכה להביא את השינוי.

גד-רביד2

גד רביד

למען זכויות עובדים בהייטק

הייטק הוא לא תחום שאנשים רגילים לדבר בו על זכויות עובדים. תרבות העבודה במגזר נרתעת מהרעיון של איגודים, והעובדים חושבים לרוב שאם השכר שלהם גבוה ויש להם רכב חברה - הם לא צריכים לדאוג לדברים האלה. אבל האמת היא שגם בהייטק, כמו בכל תעשייה אחרת, אם לעובדים אין כוח יציג - הם יכולים למצוא את עצמם מפוטרים בשרירותיות ונפגעים, בלי שיש להם מה לעשות. זה בדיוק מה שקרה ב-SAP, החברה שבה גד עובד, ב-2014. גד החליט ששעת הכושר הגיעה, והתחיל להחתים עובדים על הקמת ועד. תוך יומיים כבר היו לו מספיק חתימות בשביל להקים ועד יציג. מה שגד לא ידע, זה שיעברו עוד 27 חודשים של משא ומתן מפרך עם ההנהלה עד שיושג הסכם קיבוצי. למרות שהדרך הייתה ארוכה וקשה, גד לא ויתר, עד שהשיג לעובדי SAP את ההסכם הקיבוצי הראשון בתולדות ההייטק בארץ. מאז הוא פועל כדי להפיץ את הבשורה, וליידע את כל העובדים בהייטק - גם לכם יש זכויות, גם אתם יכולים וצריכים להתאגד. לא בשביל לפעול נגד ההנהלה, אלא כדי לקחת חלק אמיתי ומשמעותי בחברה בה אתם עובדים, וכדי לשמור על הזכויות שלכם.

אייל-מועלם

אייל מועלם

שיקום וליווי נוער חרדי נושר

אייל מועלם גדל במשפחה חרדית ברוכת ילדים. כבר בגיל 14 נשר מהלימודים ומכל מסגרת אפשרית, נזרק לרחוב והידרדר לסמים קשים, גנבות ופריצות.
אייל עבר מסע אישי ארוך וקשה על מנת להתגבר ולחזור לחיים. כיום, אחרי שהשתקם, התחתן והשלים לימודים, הוא פנה למקום הראשון שידע שיוכל לעזור בו - הוא משקם ומלווה נוער חרדי נושר, נערים שהגיעו לרחובות, לאלימות, לסמים ואלכוהול, בדיוק כמוהו.
כמו הנוער החילוני, גם הנוער החרדי נושר ממסגרות, רק בעוצמה רבה הרבה יותר - הוא לא מכיר את העולם ואת הרחוב, וזריקת עול המצוות היא ללא מעצור וללא גבול.
בעיניי אייל, כל ילד הוא יהלום לא מלוטש. לכן הוא החליט שהוא מרים את הכפפה, ומסייע לנוער הנושר להשתקם, ולהצטרף למעגל העבודה. תכנית "יוזמים שינוי| מסייעת לאייל בשיתוף פעולה עם בעלי עסקים, על מנת לספק הכשרה ולימודי מקצוע, כל הדרך מהחיים ברחוב, עד להצלחה ולמימוש עצמי.

ניר-וייס

ניר וייס

בונה קהילה שיתופית ברחובות

כאב גאה לשלושת ילדיו, ניר התנדב בכל יוזמה אפשרית בחינוך הילדים. הוא הוביל יוזמות שכונתיות, ארגן מאבקים מקומיים חברתיים, והקים יחד עם הגב' ליאת שני את בית הספר פרחי המדע ברחבות, שם כיהן כיו"ר הנהגת ההורים בשנתיים הראשונות של בית הספר. במסגרת התפקיד, ניר תרם ועשה רבות למען התלמידים, כולל מיזמים רבים ושיתופי פעולה עם הקהילה. הוא יצר קהילה מאוד מגובשת של טיולים מאורגנים, ארוחות ענק משותפות, חגים - שותפות קהילתית אמיתית.
כיום, ניר מבין שהוא רוצה לקחת את הפעילות שלו צעד קדימה, ולהקים ברחובות קהילה.
בעיני ניר, קהילה חזקה ומכילה היא שיתופית וחווייתית, כזאת שבה כל אחד נותן מעצמו עבור כלל השותפים. הערכים המנחים אותו הם אכפתיות חברתית ועשייה משותפת, במטרה לבנות בית עבור כל אחד מהחלקים המקיימים אותנו כקהילה.
ניר פועל בתכנית "יוזמים שינוי" על מנת לבנות ברחובות מקום שבו הקהילה מתכנסת, לאירועים ופעילויות מאחדות ומגבשות לכל המשפחה, מקום שאפשר לקרוא לו בית.

דפנה-אברמוביץ

דפנה אברמוביץ'

למען פרדס חנה ירוקה

מאז שדפנה זוכרת את עצמה, היא הבינה שכל מרחב, פרטי או ציבורי, זקוק לאותו הדבר - עצים, גינות וסביבה צומחת ירוקה. על פי תפיסת העולם שלה, עיר שבה רואי לחיות תהיה עיר בתוך פארק, ולא פארק בתוך עיר. כשהעיר עירומה מעצים ומסביבה ירוקה ונושמת, המרחב כולו סובל. מאז שהילדים שלה גדלו, היא התחילה לעסוק בנושאים שבוערים בה, ובראשם נטיעות עצים בפרויקט "אלונים שבים הביתה", המתמקד בשתילת אלונים ובפעילות חינוכית.
דפנה פועלת בפרדס חנה להעלאת המודעות וקיום פעילות סביב פיתוח והקמה של גינות עצמאיות, בתים משותפים ושטחי ציבור בעבודה ובתהליך קהילתי. היא מסייעת בפיתוח צמחייה ונטיעות עצים באיזור, בדגש על מודעות וחינוך לסביבה שלנו עוד מגיל הגן. דווקא עכשיו, כשפרדס חנה צומחת, זה הזמן לשמור על הריאות הירוקות שלה. אם נפספס את ההזדמנות - לא תהיה עוד אחת.

צביה2

צביה חן שרעבי

מקימה ועד למען תושבי בית אליעזר

את ניצני הפעילות החברתית שלה החלה צביה במחאת האוהלים בחדרה- שם היא התוודעה לבעיות של שכונת בית אליעזר בחדרה, שכונה מוזנחת ומותקפת.
צביה רצתה ליצור חיי קהילה בשכונה אינטימית, ולקרב בין התושבים מתוך אהבה למקום, לשכונה, לבית ולתושבים. בנוסף, צביה מובילה יוזמה להקמת ועד חזק של תושבים, שפועל לרווחת תושבי השכונה. הוועד יהיה קשוב ויציף את בעיות התושבים בשכונה, בתחומי התשתיות, איכות החיים, הרווחה ועוד.
צביה הציבה לה למטרה ליצור תנועה של התושבים- תנועת בית אליעזרים, שילחמו ויקדמו מאבקים כמו הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שדה תעופה אזורי ותחנת הרכבת במזרח חדרה, לצד קיום של פעילויות ואירועים חברתיים למען השכונה ותושבי השכונה.

דודי-נתן2

דודי נתן

לא לפחד להתאגד

דודי הוא פעיל חברתי ותיק, שותף בהקמת ארגון "כוח לעובדים" ומקים עמותת "קולות בנגב", מנחה קבוצות ופעיל בארגונים שונים העוסקים בתחום הצדק ובשינוי חברתי. ב-20 השנים האחרונות, דודי מרצה במכללת ספיר ופעיל בארגון הסגל הזוטר במכללה. במהלך שנות העבודה במכללה, דודי נחשף לתנאי ההעסקה המחפירים של חברי הסגל הזוטר במכללות - עובדים שנחשבים במשך שנים "מרצים מן החוץ", שמפוטרים בכל סמסטר מחדש, וסובלים מחוסר ודאות תעסוקתית.
השותפות של דודי בהתארגנויות ובמאבקים במגוון נושאים, לימדה אותו שיעור חשוב: כשעובדים בשיתוף פעולה, מרצים זוטרים ומרצים מן המניין, סגל ההוראה והסטודנטים, אוניברסיטאות ומכללות- משיגים הרבה יותר. בעזרת תכנית "יוזמים שינוי", דודי מיישם באקדמיה את מה שהוא למד לאורך כל חייו - להתאגד, לפעול יחד, לא בצעקות ולא בהתלהמויות, אלא ברוגע, בשיקול דעת ובשילוב כוחות. זאת הדרך להבטיח שההשכלה הגבוהה תמשיך להוביל את הסטודנטים ואת עובדי ההוראה להצלחות: לא לפחד להתאגד.

ברק-אומגה

ברק אומגה

למען החקלאות בישראל

ב-2014 ברק הלך לסופר, וקלט שם שפלפל עולה 14.90 שקל לקילו. בתור חקלאי פלפלים, זה נראה לו מוזר, כי רשתות השיווק סיפרו לו שהשוק מוצף, וסירבו לשלם לו יותר מחצי שקל לקילו. אז ברק מצא את עצמו משמיד טונות של יבול, בזמן שבסופר קורעים את הצרכנים במחיר. פוסט שהעלה על המקרה לפייסבוק התפשט כמו אש בשדה קוצים והצית את מחאת הפלפלים. כתוצאה ממנה החלו לצוץ ברחבי הארץ מוקדי מכירה ישירה של חקלאים, מהשדה לצרכן, וחקלאים כמו ברק החלו להתאגד ולפעול כדי לשמור על הזכויות שלהם ועל שוק הירקות והפירות בישראל. מאז ברק ממשיך במאבק: במסגרת תכנית יוזמים שינוי הוא מעלה הילוך במטרה לאחד חקלאים וצרכנים נגד השליטה המונופוליסטית של רשתות השיווק. הוא פועל בשביל לאגד חקלאים, לגרום להם לעבוד ביחד כדי לשמור על האינטרסים שלהם, ולדרוש מהממשלה לפקח על שוק החקלאות בישראל.

אראל-בושינסקי2

אראל בושינסקי

יו"ר איגוד המתמחים לרפואה בישראל

כשאראל הלך ללמוד רפואה הוא לא חשב שהוא יגיע להנהיג ארגון עובדים. אבל אז הגיעה מחאת הרופאים של 2011, ואראל, יחד עם שאר הרופאים המתמחים, גילו לתדהמתם שהם נשארו מחוץ להסכמים אליהם הגיעה ההסתדרות הרפואית. אז המתמחים יצאו למאבק משלהם, והגיעו להישגים חסרי תקדים מול האוצר. אראל למד שהוא לא יכול לשבת בצד בציפייה שמישהו אחר יטפל בבעיות שלו בשבילו. יחד עם חבריו, הוא הפך את ארגון "מרשם" לארגון ענק, שמייצג מאות רופאים מתמחים בישראל, ושם לעצמו למטרה לשפר את פני ההתמחות בישראל. לא רק בשביל המתמחים, שזוכים לתת תנאים, אלא למען הבריאות של כל מדינת ישראל. כי אף אחד לא רוצה לקבל טיפול רפואי מרופא שמסיים משמרת של 26 שעות, שלא מקבל הכשרה מקצועית מספיק טובה ושפועל במערכת שסובלת מתת תקינה כרונית.

יאיר-טרציסקי

יאיר טרצ'יצקי

למען עיתונות ציבורית אמיתית

יאיר עבר דרך ארוכה בעיתונות - התחיל ב"הארץ" ופעל בחלק גדול מכלי התקשורת הבולטים בישראל, בהם מעריב, ידיעות אחרונות, גלובס, גלי צה"ל וערוץ 2. תוך כדי תנועה הוא הבין שכדי שתהיה בישראל עיתונות טובה יותר אז צריך שיהיו פה עיתונאים חזקים יותר. אז הוא הקים יחד עם עיתונאים נוספים את ארגון העיתונאים, החל לאגד עובדים בתחום העיתונות, וסייע להקמת ועדים ביותר מ-25 כלי תקשורת. בזכות עבודת הארגון, תוך שנים מעטות הפכה העיתונות מענף שבו פחות מ-10% מהעובדים מאוגדים לאחד הענפים המאוגדים ביותר. עכשיו, במסגרת תכנית "יוזמים שינוי", יאיר מטפח יוזמה לא פחות שאפתנית - הוא מקים את התנועה לעיתונות ציבורית, גוף ללא כוונות רווח, שמטרתו לייצר עיתונות איכותית ששייכת לציבור, משרתת רק את הציבור ומערבת את הציבור בעשייה.

אמיר-השכל

אמיר השכל

מחאת היחידים

אמיר השכל בן 65, תושב יבנה, נשוי לעליזה ולהם 4 ילדים ו- 6 נכדים. בהתחלה, אמיר, נראה כמו אבא סטנדרטי וסבא מפנק, נח בפנסיה ומטייל הרבה, אבל לא, זה לא אמיר שאנחנו מדברים עליו. כל יום שישי הוא יוצא לצומת הקרוב לביתו עם שלט נגד שלטון נתניהו, נגד השחיתות הגואה, נגד הפילוג בעם ונגד ההסתה הגוברת. כל אלו הביאו את אמיר לצאת לרחוב ולהילחם על המדינה שלו. הוא הצטרף לדוד פלדשטיין, יורם צלנר ופעילים נוספים וכיום הם נקראים "מחאת היחידים" שמתפרשת על פני עשרות מוקדים ברחבי הארץ. כשפגשנו את אמיר, אחת מהטענות שהוא העלה מולינו על הפגנות השחיתות היא: "איפה הצעירים?" ואנחנו ענינו לו "יש לך כוחות נפשיים של צעיר אחרי כל מה שהרמת פה בשנתיים". אמיר הצטרף לתכנית יוזמי השינוי ואנחנו מלווים אותו במאבק על המדינה שלנו, הצטרפו לאמיר ולמחאת היחידים ברחובות ובצמתים הקרובים לביתכם!

יורם-צלנר

יורם צלנר

המטה - ישראלים למען ישראל

לפני שנתיים, בארוחת ליל שישי, בתו של יורם אמרה את המשפט הבא: "אני צריכה רבע שעה לארוז ולעזוב את המדינה". זה העיר משהו ביורם. ילדיו, שקיבלו חינוך לאהבת הארץ ולתרומה למדינה, חשים שהמדינה הפנתה להם עורף, שהמצב מתדרדר יותר ויותר. זה מה שגרם ליורם לצאת לרחוב ולהילחם על המדינה - במשך שנתיים הוא עמד בצמתים וקרא לאנשים לפקוח את העיניים, לראות את ההשחתה, את הפילוג וההסתה. "המלך הוא עירום".
אחרי שנתיים של פעילות שטח, יורם החליט שזה לא מספיק. הוא הבין שהדרך לצרף ולעורר עוד אנשים היא רק באמצעות התאחדות ושיתוף פעולה של כל המוחים יחד - כולנו נרתמים עבור מטרה משותפת. כך הוקם "המטה" - המתאם ומשתף פעולה בין מחאות וארגונים.

גילה-קליין2

גילה קליין

מובילה מהפכה בחינוך

גילה היא חלוצה ותיקה של מערכת החינוך, שלימדה כבר אלפי תלמידים ותלמידות בבתי ספר, בתיכונים ובאולפן לעולים חדשים. אחרי שנים שבהן זכתה לראות את חוליי מערכת החינוך מקרוב, גילה החליטה להקים סיעה, ולהתמודד על מקום בהסתדרות המורים. אחרי שנבחרה, היא גילתה את הסודות האפלים שמאחורי הגוף שאחראי על עובדי ההוראה בישראל: חוסר מקצועיות, ג'ובים למקורבים - שחיתות ורקב שאין להם גבול.
אחרי שהציעו לה פינוקים והטבות כדי שתשתוק ולא תחשוף את האמת, היא החליטה שהגיע הזמן לתקן, והכריזה על התמודדות לראשות הסתדרות המורים, בראש סיעת נחל. למרות מגבלות הזויות וחשד כבד לזיופים, סיעת נחל כמעט הצליחה לזכות ברוב בבחירות.
עכשיו, אחרי אינספור מאבקים, גילה החליטה לצאת לדרך חדשה: להוביל מהפיכה אמתית בחינוך. כדי לצמצם את מספר התלמידים בכיתות, לרפא את השחיתות בהסתדרות, ולדאוג שלילדים שלנו יהיה שר חינוך במשרה מלאה.

ורדית

ורדית סגל מור

רכזת ההנהגה הארצית
של מטה בינוי שפוי

הפעם הראשונה שבה ורדית מצאה את עצמה במאבק על השכונה שלה, על העיר שלה, על איכות החיים שלה ושל ילדיה, הייתה המאבק בתכנית המתאר הר/ 2050 - תכנית הרסנית, על פיה ישולש מספר התושבים בהוד השרון בלי אף השקעה נוספת בתשתיות או בהתחדשות עירונית ראויה.
אבל עם הזמן, ורדית הבינה שלא מדובר במקרה פרטני של העיר שלה. היא הצטרפה למאבקים הולכים ומתרבים ברחבי הארץ, שהתארגנו באופן ספונטני ובהתנדבות, עד שהחליטה להפוך את זה לרשמי - בדצמבר 2017, ורדית רשמה את מטה המאבק כעמותה, והתמנתה לרכזת ההנהגה הארצית שלה. ורדית לא נחה: "אני נאבקת בכל אותן עיריות ומועצות מקומיות שבונות ללא תכנון, ללא שקיפות או שיתוף הציבור. אנחנו דורשים תכנון שפוי וראוי לנו ולדורות הבאים".

סוזי-נדב

סוזי נדב

מובילת המאבק לתכנון שפוי
ביד התשעה הרצליה

את רוב חייה הבוגרים סוזי בילתה ביד התשעה הרצליה. שכונה נעימה, שקטה ופסטורלית. אבל כל זה הולך להשתנות בקרוב. לא בגלל החלטת התושבים, אלא בגלל דחפורי העירייה. העירייה מתכוונת לפנות את תושבי השכונה מהבתים בשביל לבנות מגדלי ענק ואזור תעשייה ומסחר עצום, וכל זה על שטח זעיר, ובלי להתחשב בצרכי התושבים - ללא כיווני אוויר, ללא הצללות, בלי פארקים, גינות, שטחים ירוקים או שמירה על המרקם הקיים.
סוזי ידעה שהיא חייבת לעשות משהו, שהיא חייבת לעצור את תכנית המתאר ההרסנית הזו, ולכן החליטה לחבור למטה המאבק לבינוי שפוי, שמאגד את כל המאבקים נגד תכנוני הבנייה ההרסניים בישראל. היא דפקה על כל דלת של כל תושב בשכונה כדי לשכנע אותם להילחם - והיא לא מתכוונת לעצור.

משה-פישר

משה פישר

יו"ר מטה המאבק לבינוי שפוי

לפני שמונה שנים, משה נחשף לתכנון בנייה שהממשלה ניסתה לקדם באזור המגורים שלו - מתחם סירקין בפתח תקווה. הממשלה התכוונה להוסיף אלפי דיירים חדשים בשטח מצומצם וקטן בשכונות חדשות. הוא מצא את עצמו, יחד עם שאר תושבי השכונה, נלחם בשיניים נגד הממשלה ונגד שר האוצר משה כחלון שמעודד בנייה מאסיבית בלי שיקולים הומניים. לאט לאט הוא נחשף לעוד ועוד מאבקים, כשנפגש עם מספר תושבים משכונות שונות. כמה חודשים אחר כך, הוקם מטה המאבק לבינוי שפוי, שאותו משה מוביל כיום.
"אם הייתי עכשיו ליד כחלון", אומר לנו משה, "הייתי אומר לו שיהיה ישר עם עצמו, אתה זורק משהו שהוא גרעין טוב במעטפת שלו אבל בפנים הוא מר וטעות".

דרור-בקל

דרור בקל

מרכז סניף ירושלים
לבינוי שפוי

דרור בקל הוא תושב מלחה, אזור פסטורלי וקסום על גבעות ירושלים. לפני מספר שנים, אושר בשכונה תכנון בנייה הרסני של העירייה, שכולל הוספת מאות יחידות דיור. בשנים הקרובות, התכנון יביא להרס כל השטחים הירוקים ולצפיפות איומה ללא מרווח לנשימה. דרור, שהיה מתוסכל מחוסר האונים של תושבי השכונה אל מול דחפורי העירייה, החליט להתמודד למנהל הקהילתי ואף נבחר ברוב קולות. רק בתפקיד הזה הוא גילה את בעיות העולם האורבני - הממשלה מתכננת לבנות אלפי יחידות דיור ללא שום התחשבות בצרכי התושבים ובזכויותיהם, וללא השקעה בתשתיות.
כדי להילחם בהפקרות הזאת, דרור, עם יוזמים נוספים, החליטו להקים את סניף ירושלים של מטה המאבק לבינוי שפוי, המאגד יותר מ-20 וועדי פעולה בכל רחבי העיר ומרכז את כל המאבקים בעיר. החזון של דרור מאוד פשוט - "נילחם עד שנשיג שיתוף ציבורי מלא ברמת החקיקה, מיצירת המתווה עד יישום התכנית".

רפי-בן-מרדכי

רפי בן מרדכי

מוביל המאבק לבינוי שפוי
בהוד השרון

רפי הוא יליד הוד השרון, סבתא שלו הייתה ממקימות העיר. לכן כשעיריית הוד השרון החליטה להגיש לתושביה את תכנית המתאר 2050 שהולכת להכפיל את כמות האוכלוסייה בהוד השרון ותגיע ליעד לא פרופורציונלי של 150,000 איש, רפי החליט שהוא חייב להיאבק עד הסוף: "כאן נולדתי וגדלתי. לפני 40 שנה הייתי פעיל במאבק הראשון שעסק באיכות החיים בהוד השרון. עכשיו עיריית הוד השרון מגישה לנו תכנית מתאר שתהייה בכייה לדורות, אבל בניגוד לתכנית של לפני 40 שנה, הפעם אנחנו לא מתכוונים לוותר".
רפי הצטרף לתכנית ההכשרה שלנו "יוזמים שינוי" בקבוצה מיוחדת של בינוי שפוי הנלחמת בתכנון ההיסטרי והמאסיבי שמקדמת הממשלה ודורשת תכנוני בנייה שפויים!

לידיה

לידיה מורדבינקין

המאבק באלימות משטרתית

"במאי 2017 השתתפתי בהפגנה נגד השחיתות השלטונית מול ביתו של היועמ"ש בפתח תקווה. המשטרה הגיעה וחבטה באנשים, פשוט הרביצה לכולנו שם, למרות שלא הפרנו שום כלל וחוק. נעצרו כי היינו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון" כך מספרת לנו לידיה, פעילה חברתית שנכחה בהפגנות רבות בחייה. מפגינים מכל רחבי הארץ סופגים אלימות והשפלה, רק כי העזו לצאת מהבית ולהביע את דעתם. התופעה החמורה של אלימות משטרתית לא פוסחת על אף אחד, ואף אחד לא חסין נגדה. אסור לנו לקפוא, ואסור לנו לשתוק, מול רמיסת זכויות גסה כל כך.
לידיה מורדבינקין לא קופאת ולא שותקת. בדיוק להפך. היא פעילה במגוון מאבקים חברתיים וסביבתיים, ומעודדת מפגינים ומפגינות לצאת לרחובות, להפגין ולמחות, לקיים את זכותם הבסיסית במדינה דמוקרטית, בלי פחד. מול הסתה והפחדה, מול ממשלה שלא מגנה את אלימות השוטרים ולא ממצה איתם את הדין - מול מציאות כזאת, הפגנה היא לא רק זכות. היא חובה.
מחאה זה לא פשע!

דפנה-יונג

דפנה יונג

המאבק בשחיתות בבאר שבע

"כתושבת הדרום, כששמעתי על ההפגנות נגד השחיתות בפתח תקווה, הרגשתי שגם בעיר שלי, בבאר שבע, חייבים לעשות משהו. הצטרפתי להתעוררות מחודשת של "בוגרי" מחאת 2011, וביחד פעלנו כ'שלוחה' של ההפגנות בפ"ת ויצאנו לרחובות. בהתחלה היינו קבוצה קטנה שעומדת ברחובות עם שלטים, אבל עם הזמן רק גדלנו".
דפנה, עו"סית במקצועה, עבדה עם אוכלוסיות שמשלמות את מחיר האפליה, הקיפוח, הגזענות והשחיתות השלטונית. כששאלנו מה גורם לה לצאת לרחוב הבאר-שבעי בכל מוצ"ש, היא ענתה "כי אי אפשר להישאר אדישים מול שלטון, ממשלה, ומדינה שמתנהלים בצורה לא תקינה, מושחתת, לא צודקת ולא סולידרית. כשרואים את זה, כבר אי אפשר שלא לקחת חלק ולצאת לרחובות, במחאה גדולה ובדרישה לשינוי".

נינו

איציק סעדון

אחראי ניו-מדיה של המטה לבינוי שפוי

“על השטח הצר הזה הם רוצים להעמיס עוד 40,000 תושבים?!"
לפני כשנתיים עיריית חדרה הגישה לתושביה תכנית ותמ"ל הרסנית, שעלולה לגרום לקריסה של כל העיר. כמו הרבה תכניות הרסניות אחרות, גם התכנית הזאת מגיעה מלמעלה, מהמדינה - שר האוצר כחלון מקדם בנייה מאסיבית בלי אף התחשבות בצרכים, בתשתיות ובזכויות התושבים.איציק סעדון, תושב העיר, החליט לקום ולהשמיע את קולו: "שר האוצר שלנו כחלון בא ואומר - עזבו אותי מתשתיות. לא מעניינים אותי צרכי התושבים. מבחינתי, רק לבנות. גם אם זה אומר לדחוס עשרות אלפי תושבים בשטח קטן. העיקר שיגידו שאני מטפל בבעיית הדיור בישראל".
בתור אדם עם נסיון בתוכן ובכתיבה, העבודה המשותפת עם המטה לבינוי שפוי הייתה טבעית עבור איציק. מהר מאוד הוא השתלב בהנהגה הארצית והפך לאחראי המדיה של המטה.

אורי

אורי נחמן

למען ליכוד נקי

מאז שהיא זוכרת את עצמה, אורי נחמן היא פעילת ליכוד. מהבית, מהערכים, מהשורשים. אבל מול השחיתות הגואה במפלגה, הריקבון שמחלחל עד היסוד, מול המצב הקטסטרופלי של המנהיגות בישראל, אורי לא יכלה להישאר אדישה.
היא החליטה להצטרף למאבק נגד השחיתות, ולהפגנות מול בית היועמ"ש בפתח תקווה.
"מפלגת הליכוד שאני גדלתי עליה והתחנכתי על ערכיה, ערכי מוסר יושר - נעלמה. במקום המנהיגים הישרים של פעם, במקום ז'בוטינסקי, בגין ושמיר, עלה האיש שהפנה עורף לכל אותם הערכים, האיש שמנווט את הספינה השוקעת - ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו", כך אמרה לנו אורי. מה יש להוסיף?
אורי לא מתכוונת לעצור. היא הולכת לנקות את הליכוד משחיתות, והיא ממש לא מפחדת מקריאות "בוגדת" ו"שמאלנית" שנשמעות בקבוצות הוואטסאפ של הליכוד. היא קוראת לעוד פעילי ופעילות ליכוד כמוה, שחוששים לדבר, להפסיק לחשוש, ולהגיד את האמת - הליכוד היה קיים לפני ביבי, והוא יהיה קיים גם אחריו.

יאיר-נהוראי

יאיר נהוראי

מוביל המאבק בצבא המשיחי

כאחד שגדל על ברכי הציונות הדתית, יאיר מכיר טוב טוב את העולם הזה. הוא היה חשוף במשך שנים לאמירות האנטי דמוקרטיות של הרבנים שמאיימים להשתלט בשקט בשקט על מדינת ישראל.
כל זה קורה בחצר האחורית של מדינת ישראל - במכינה הקדם צבאית עלי. מכינה שמטיפה להרוס ולהחריב את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של ישראל. הם הקימו צבא משיחי ששונא את כל מי שמתנגד לדרכם - חילונים, נשים, להט"בים, שמאלנים וכל קבוצה עם ערכים שונים משלהם. האמירות שנשמעות מהמכינה קשות מנשוא, כמו "יכולתן הרוחנית של נשים היא מוגבלת", ו"למגר הומוסקסואליות כמו שמיגרו מגפות".
על כל האמירות האלה אנחנו משלמים! משרד החינוך בראשות נפתלי בנט, מתקצב את עלי 10 מיליון שקלים בשנה. כן, זה יוצא מהכיס שלנו.
יאיר החליט להפסיק לשתוק ולעצור את הצבא המשיחי. בשנה האחרונה הוא ייסד את המפעל לחשיפת המשיחיות בישראל, "הם פועלים לכבוש את צה"ל כקרש קפיצה ללב החברה הישראלית, בדרך להפיכה דתית - חייבים לחתוך את צינור המימון של המפעל הזה" אמר לנו יאיר בדאגה למדינה שלו, שלנו.

רוצה להצטרף לתוכנית?